Monday, October 6, 2008

אתנן אסרה תורה (Bava Metzia 91a)

The way we have the גירסא the מסקנה is that there is no חיוב that ב"ד can impose because of קם ליה בדרבה מיניה however there is a חיוב בבא לצאת ידי שמים.

The מאירי in בבא קמא quotes a number of Rishonim who have a different גירסא in the Gemara and come to the opposite conclusion. They learn that both by אתנן and חסימה there is a חיוב to pay that ב"ד can enforce. What happened to קם ליה בדרבה מיניה? They learn that קם ליה בדרבה מיניה does not apply to a התחייבות מדעת. It only applies to a חיוב that is based on an action not a person's דעת. It comes out that according to these Rishonim by חסימה you would not say קם ליה בדרבה מיניה because the renter of the פרה agreed to the חיוב מדעת.